החלטה בתיק תא"ק 59581-07-12

1.           זוהי בקשת רשות להתגונן של המבקשים כנגד תביעה שהגיש המשיב, בנק פועלי אגודת ישראל בע"מ (להלן: " המשיב" או " הבנק") בסדר דין מקוצר על סך של 282,301.54 ש"ח. 

2.           בתחילה הוגשה התביעה כנגד עיזבון המנוח גרמייזא אברהם, בעלה ז"ל של המבקשת 2 (להלן: " המנוח"), וכנגד המבקשת 2 עצמה. לאחר שהוצא צו ירושה, תיקן המשיב את התביעה וצירף כנתבעים 3-7 את יתר יורשי המנוח.

3.           על-פי הנטען בכתב התביעה, ביום 14.1.04 פתח המנוח חשבון דביטורי בבנק, וביום 25.3.08 צורפה המבקשת 2 כבעלים נוספים בחשבון. יתרת החובה בחשבון נכון למועד הגשת התביעה עמדה על סך 171,470.33 ש"ח. בנוסף, נטלו המנוח והמבקשת 2 הלוואות מהבנק, אשר החוב בגינן נכון למועד הגשת התביעה עמד על סך של 78,586.73 ש"ח, וכן עשו שימוש בכרטיסי אשראי מסוג ויזה כ.א.ל ודיינרס, אשר החוב בגינם עומד על סך של 32,244.48 ש"ח.

4.           המבקשת 2 הגישה בקשת רשות להתגונן מטעמה, וכן בקשת רשות להתגונן מתוקנת. לאחר שתוקן כתב התביעה הוגשה בקשת רשות להתגונן מתוקנת מטעם כל המבקשים.

5.           בדיון מיום 1.9.13 המבקשת 2 נחקרה על תצהירה, וב"כ הצדדים סיכמו טענותיהם בעל-פה.

תמצית טענות המבקשים

6.           המבקש 3 מתגורר בארה"ב ולא נמסר לו כתב התביעה.

7.           הבנק עותר לחיוב כל המבקשים ביחד ולחוד במלוא סכום התביעה, אולם המבקשים 3-7 הם יורשי המנוח בלבד, ועל כן ניתן לחייבם רק עד גובה חלקם היחסי בירושה.

8.           נכון למועד הגשת בקשת הרשות להתגונן המתוקנת, הבנק לא מסר למבקשים את מסמכי ההלוואה וכן את מסמכי ההצטרפות של המבקשת 2 לחשבון. (יצוין כי בתחילת ההליך טענה המבקשת 2 כי היא אינה בעלים בחשבון, אולם היא חזרה בה מטענה זו).

9.           לאחר מות המנוח, החליט הבנק על דעת עצמו לקחת הלוואות על חשבון הנתבעים ולהעמידם לפירעון מידי מבלי ליידע את המבקשים. במועד מותו של המנוח ביום 16.5.12, יתרת החוב בחשבון עמדה על כ-50,000 ש"ח בלבד.

10.        המנוח השתמש בכרטיס אשראי ויזה כאל מטעם הבנק. בסמוך לפטירתו, לא עשה המנוח שימוש חריג בכרטיס האשראי. יחד עם זאת, לאחר פטירת המנוח פעל הבנק באופן שכל סכומי החיוב העתידיים בכרטיס האשראי בסך 109,383 ש"ח יועמדו לפירעון מוקדם, בניגוד להתחייבויותיו וללא הודעה מוקדמת. הבנק סירב להבהיר את פשר סכום הפירעון התמוה בסך של 109,383 ש"ח.

11.        במסגרת הסיכומים בעל-פה לאחר חקירת המבקשת 2, טען ב"כ המבקשים כי בעת הגשת בקשת הרשות להתגונן לא הייתה בפניו ההתייחסות של חברת כרטיסי האשראי לגביית הסך של 109,383 ש"ח. רק לאחר הגשת הבקשה התברר כי מיד לאחר פטירת המנוח, ביום 21.5.12 הוריד הבנק באופן את מסגרת האשראי בחשבון, ולפיכך חברת האשראי ויזה גבתה מהחשבון את כל סכום החוב שנותר בכרטיס.

12.        המבקשים טוענים כי מאחר שהבנק לא מסר לידם את מסמכי ההלוואה, ואף ב"כ הבנק הבהיר כי ככל הנראה אינם בנמצא, אין להתייחס לנספחים ד' ו-ה' לכתב התביעה כאל רשומה מוסדית. לחילופין נטען כי ההלוואות נלקחו שלא כדין וכי מחמת חוסר ידיעה, זמן פירעון ההלוואות טרם הגיע והבנק לא היה רשאי להעמידן לפירעון מידי בנסיבות העניין.

13.        נכון ליום 14.6.12 יתרת החובה בחשבון עמדה על 99 ש"ח בלבד, והבנק ביצע על דעת עצמו הלוואה מתוך החשבון בסך של 164,203 ובכך יצר את החוב ללא הרשאה ושלא כדין.

14.        הבנק התרשל והפר את התחייבויותיו החוזיות בכך שהעמיד את כל החובות לפירעון מידי. הבנק לא פירט בגין איזו עילה העמיד את החוב לפירעון מידי. אם סיבת ההעמדה לפירעון מידי הייתה מות המנוח, הרי שעל פי סעיף 47.7 להסכם התנאים הכלליים הבנק לא היה רשאי לעשות כן. סעיף זה קובע כי ניתן להעמיד את החובות לפירעון מידי במקרה של מוות של בעלי החשבון - בלשון רבים. במקרה דנן נפטר רק אחד מבעלי החשבון, ועל כן הבנק לא היה רשאי להעמיד את החוב לפירעון מידי.

15.        בנוסף, הבנק לא קיים את חובתו ליתן התראה לבעלי החשבון לפני העמדת החוב לפירעון מידי ולאפשר להם לפרוע את החוב. אשר על כן, על הבנק לשאת בכל הנזקים שנגרמו כתוצאה מהפירעון המידי, לרבות הריבית.

טענות המשיב

16.        הבנק טען כי טענות המבקשים לעניין מסגרת האשראי לא נטענו במסגרת בקשת הרשות להתגונן ועל כן מהוות הרחבת חזית. בית המשפט נתן החלטה ביום 17.3.13 כי על המבקשת 2 לפנות לחברת כרטיסי האשראי אולם היא לא עשתה כן.

17.        עד לפטירת המנוח, הפקיד המנוח בחשבון סכום של 100,000 ש"ח מדי חודש.